נפלה עטרת ראשנו,בערב קדוש זה,ליל זאת חנוכה, עלה מו"ר, הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"ל לגנזי מרומים.


על גדולתו של הרב זצ"ל בתורה, בהנהגה , בהקמה של תורת ארץ ישראל,בהפצה  של תורת חיים מאירה  כותבים גדולים וטובים ואני מבקש לפרוט את הגודל, את הענק במידות לעולמו של תלמיד...

מו"ר , ממנו קניתי רוב תורתי, ובבית שזכינו אילנית ואני לבנות   דמות דיוקנו נוכחת גם כמחנך השתדלתי לראותו כמורה הדרך.

אני זוכר את השיעור הראשון אצל הרב דרוקמן זצ"ל.אלול התשמ"ח ,הגענו כ90 נערים לאחר שסיימנו ישיבה תיכונית  אליו הביתה,(השיעורים  של הרב היו אצלו בבית) בחדר שיעורים שתמיד היה מלא ותמיד היה בו מקום לכ-ו-ל-ם לשבת...(אם לא היה מקום בחדר, הרב היה מבקש שתבוא מסביב, כלומר, דרך סלון ביתו, ותכנס לחדרו ותשב בשיעור לידו... השיעור היה מתחיל כשכולם יושבים..). הרב ביקש מכל אחד לומר את שמו ומהיכן הגיע?! ולאחר, מס' ימים , כשהגענו לשיעור , הרב,הזכיר כל אחד בשמו וגם את המקום הפיזי שישב בשיעור הקודם...
הרגשתי כי הפכנו להיות בניו! וידעתי כי  מצאתי לי רב!

מאז, ליוה אותנו הרב זצ"ל כרב וכאב

מלבד, תורת החיים המאירה (כשמו כך הנהגתו) , הרלוונטית,  הרואה עין בעין בשוב ה' ציון .הרואה בעין טובה את המהלכים המורכבים יותר והנראים פשוטים , דרך העין של הקב"ה כך רואה הרב את המהלכים המורכבים והפשוטים של כל תלמיד ותלמיד, בעין טובה, בעין המגדילה ומעצימה את הטוב שבמעשים

וכשם שיש לומר דבר הנשמע, כך היה מקפיד לא לומר דבר שלא ישמע....

הרב ,כאב הגיע לשמחות שלנו וכשלא הצליח להגיע , הקפיד להודיע ואף לכתוב ברכה. הרב, כאב הגיע  לנחם ,לחזק ולהשתתף גם בזמנים של אבל ומורכבות.

היכולת של הרב , שעסק בענינים מורכבים ,לאומיים בחדות ובעין הצופה לדורות הבאים,ידע להקשיב למי שהיה בא להתייעץ עמו כאילו אין שום דבר אחר שמעסיק אותו.
לפני מספר שנים זכיתי להסיע את מו"ר ,הרב דרוקמן לשתי חתונות.(תלמידי הרב,שנשאו עם בוגרות האולפנה).
כשכמעט הגענו לאולם הראשון, שאל אותי הרב מה השעה?הגענו חמש,דקות מוקדם מהצפוי.אמר לי הרב זצ"ל -הגענו מוקדם מידי, כדי שהחתן והכלה לא ילחצו..נחכה כמה דקות למטה.
כעבור מס  דקות ,אמר לי הרב עכשיו אפשר להכנס...
איזו רגישות.

זכינו, גם באולפנה לביקורים פיזים  של הרב, והרבה יותר לעיצות והנהגות בשאלות כלליות ופרטיות.
לפני מספר,שנים ביקר הרב באולפנה בערב חנוכה, תוך כדי שיחתו לכל בנות האולפנה, ארעה הפסקת חשמל ,ובאולם (באותה תקופה ללא חלונות) חושך גמור. הרב המשיך בדבריו, הרחם את קולו ואמר חושך לא מגרשים במקלות,חושך מגרשים עם הרבה אור והאור נדלק חזרה.

זכינו, ששמו ומעט מתורתו של הרב תהיה  מוכרת ומוזכרת לבנות באולפנה.
  
הרב דרוקמן זצ"ל שאמר לכל קריאה ולכל משימה הנני במשך כתשעים שנה, הצליח   בהנהגתו הציבורית בגדלותו ובענונותו הגדולה לחנך דורות של אלפי תלמידים לשליחות מתמדת למען העם,הארץ והמדינה מתוך תורת ארץ ישראל, תורה שלימה הכוללת עם, תורה וארץ.

ננוחם בהמשך לימוד תורתו ובקיום צוואתו  הביטו וראו את ישועת ה' ויהיו שותפים עם אל בשובו לציון ברחמים.
יוני סמואל .