רחל עמית,

חברה,מורה,פעילה,אשת חסד גדולה.

רחל,נפטרה לבית עולמה בב' באלול התשע"ח תוך כדי ניתוח להוצאת גידול ממאיר שהיה בגופה.

ליווינו אותה  והיא אותנו במהלך עשר השנים האחרונות מאז זכינו שהגיעה לאולפנה.

אנו מבקשים לאפשר לכל המעונינים ,צוות,הורים ותלמידות לכתוב דברים לעילוי נשמתה. יש לשלוח לכתובת מייל:  sarel.shlomit@gmail.com


דברי הספד/ עינת בן אליהו 

רחל. 
הלב שלי מסרב להאמין שאת לא איתנו.
הפרידה ממך קורעת את הלב. פוצעת אותו.
"אם אחד מאיתנו הולך מעימנו משהו מת בנו".
כן,  משהו מת גם בכל אחד מאיתנו. 
אך את היית ותהיי לעד חלק מאיתנו. אם לא בגוף, אז ברוח.  הרוח שפעמה בך לתת תמיד ברוחב לב, במאור פנים ובשמחה. בכל השנים בהן היית בועד מורים וגם בשנים שלא דאגת לנו תמיד, שתהיה הרמת כוסית בראש השנה, שנקבל שי בפסח, שיהיה כיבוד השפע בישיבות, תמיד טרחת, נסעת, בררת, קנית, עיצבת כדי שיהיה למורים בצוות הכל ברווח ובשפע.דאגת כל שנה שיהיו לנו יומנים בתחילת שנה,אך שנה שעברה נבצר ממך לחלק לנו יומנים, את לא ויתרת ודאגת שמורה אחרת תעשה זאת במקומך. אני זוכרת איך תמיד הגעת לאולפנה מטופחת ונאה, תמיד מושלמת עד לפרטים הקטנים, עם חיוך אוהב על הפנים, שואלת ומתעניינת באמת בשלומה של כל מורה. התנדבת בער"ן, התנדבת להיות בועד, התנדבת לעזור לנזקקים, תמיד היתה לך כתובת לנתינה, למשפחה פלונית חסרה עגלה ומישהו אחר ישמח לקבל עניבה... דאגת ונתת לכל מי שידעת שצריך עד לפרטים הקטנים...

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל שיום פטירתו ג אלול, הוא גם היום בו נפרדנו ממך, היה חותם במכתביו:
"והנני חותם בברכות מאליפות...
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
עבד לעם קדוש על אדמת הקודש ואב"ד פעה"ק ירושלים תובב"א"
באישיותך המיוחדת,רחל, היית בעיני כ"עבד לכם קדוש בארץ הקודש".


דברי הספד/ הרב יוני סמואל 

רחל יקרה לנו מאוד,

קשה לנו לדבר, בדרך כלל את היית הדוברת,הכל היה כתוב בצורה מסודרת,מדוייקת,בלי לשכוח אף אחד ובלי לשכוח דבר שצריך להזכיר.

לפני עשר שנים  הגעת לאולפנה,מורה שלימדה במקום שונה מהאולפנה,גם אורח החיים שלך עד אז היה מעט אחר אבל את אמרת לי.." דוקא מעניין אותי ללמוד..."

 

רחל, לא רק שלמדת,לימדת את כולנו במהלך השנים מהי אמונה?! מהי תפילה?!הארת פנים,גמילות חסדים ואופטמיות .

רק לפני כחודש היא כתבה לנו ואח"כ גם אמרה "תשמרו לי שעות,שבצו אותי במערכת ,אני בעז"ה חוזרת בשנה הבאה ללמד" כל כך אהבת ללמד ,כל כך אהבת את התלמידות ,את הצוות וב"ה זכית שהחזירו לך אהבה.

אמנם רחל,היית אופטימית ,לאורך כל השנים אך גם היית על הקרקע לגמרי.סיפרה לי אורנה שסיפרת לה שכתבת צוואה,כתבת איפה נמצא כל דבר...כי הניתוח קשה..אבל אנחנו,כולנו נדבקנו באופטמיות שלך ולא הסכמנו לשמוע שאולי...

מאמש ,אני מסתובב עם מזמור כג בתהילים שכתב דוד המלך,והמילים בו מדברים מגרונך,מאישיותך"מזמור לדוד ...אך טוב וחסד" כל אישיותך חסד ונתינה.

רחל,אשת החסד,שעסקה ללא הרף בחסד ובנתינה היתה בכל שנה אחת הדמויות הפעילות ביותר ביריד החסד.היתה מגיעה בבוקרו של יום היריד ואומרת " אני לרשותכם ,לכל משימה.אני עם הרכב לאן שצריך רק תגידו לי,תנצלו.." ,במשך השנה כולה היא היתה אוספת,קונה כלים ,ומוצרים כדי למכור אותם ביריד החסד ,כמובן לצדקה.

רק לאחרונה הציעה לקיים יריד נוסף למען ילד חולה....

"שבטך ומשענתך המה ינחמוני" דווקא הקושי,היסורים במהלך השנים חיברו אותך יותר אל האמונה,אל הקב"ה ואת מגיעה למעלה, שלימה יותר,קרובה יותר ,נקייה ומוכנה לשבת קרוב קרוב לכסא הכבוד.

אור ועופר היקרים,אמנם איננו מכירים,בעצם אנחנו מכירים אתכם מסיפוריה של אמא שהיתה כל כך גאה בכם,אך מעבר לכך אנחנו מבקשים לומר לכם תודה על הלימוד הגדול שלמדנו מכם על מצות "כיבוד אם".מיד עם הוודע המחלה,חזרתם לארץ להיות עם אמא,ונשארתם " על הקו" .בכל שיחה עם אמא אמרה ,כן אחד מהם כאן,מחר הוא מגיע,לרופאים הלכו איתי,לקראת הטיפול הוא מגיע...

אשריכם שזיכתם לאמא כזו ואשריכם שזיכתם לכבד אותה כל כך,אמא היא חלק ממשפחת האולפנה ואתם הופכים באופן רשמי להיו ת חלק מהמשפחה.

 

"ובלע המוות לנצחומחה ה' דמעה מעל כל פנים"

יהי זכרה ברוך

                                                                      


דברי הספד/ שרה אסייג

הספד? רחל עמית? לא מסתדר. באדר כתבתי לך ברכה ליומולדת. זה כן. בהחלט. אשה שכול כולה חיות וחיוניות.  אבל הספד???? פתחתי אותה במילים: "אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו.." ומה עכשיו?? בפניו? שלא בפניו? מסרבת להאמין.בלתי נתפס שאפשר לומר אותם דברים ופתאום נסיים אחרת. אוי,. לא ברכת רפואה שלמה ומזל טוב, תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.לא מתלבש.
 רחל יקרה, פני בובה. תמיד מקפידה להראות טוב, מלאת כוחות חיים, אופטימיות, עוצמה, חיוניות, עשייה , 
אומנית,  יוצרת בחדווה, מוכשרת, הלב מסרב להאמין. לא כך דמיינתי. זכיתי השנה להכירך לעומק. רובד אחר לגמרי. אכן זכות.ללא ספק. לא סתם ההשגחה זימנה לי קשר עם אשה מיוחדת כמוך. כל כך הרבה למדתי ממך, אולי יותר נכון ניסיתי..
בכל מצב דיברת חיובי, שידרת שמחה, ותמיד הרצון הזה לתת, לתת לתת. לתרום.תמיד התנדבות, הצעת עזרה לכולם. 
לא וויתרת לעצמך. כל הזמן מעורבת, מתעניינת, גם במצבים קשים הגעת. היה חשוב לך כל הזמן להיות חלק. עכשיו חסר חלק. 

- שנה של תכתובת כמעט יומיומית ביננו. איך פתאום נהינו קשורות? במבט לאחור הכל התחיל מוועד מורים. " העזתי" לקפוץ לתפקיד כשידעתי שאם שתי חברותי, שאחת.מהן את, שם, אני יכולה להיות רגועה שדברים יקרו. שיהיה בסדר. ושילבנו זרועות ויכולות.
-  יום אחד השנה . אחרי שיחת עומק עם גילוי לב, שלחתי לך אח"כ הודעת ווטסאפ: 
- " מרגישה שהשיתוף הגביר את אהבתי. ממש ידיעה= אהבה"
- ענית כדרכך. מחמיאה מפרגנת בלי גבול. 
- כולנו בהלם חברה יקרה שלנו, רחל.
- לא מאמינה שזהו. לא נשלח הודעות זו לזו.האמנו בלב תמים שניפגש בבריאות איתנה . הסתלקת. אני עצובה וכואבת בעומק שקשה לתאר. אבידה. בראש וראשונה לבנים המקסימים שזכית לגדל. שה' ישלח להם כוחות. ולכולנו. כן לקחתי אותך ללב, סליחה אולי לא מספיק. מבקשת סליחה ומחילה אם לא הייתי מספיק רגישה. 
- קשה.תהי נשמתך צרורה בצרור החיים. בטוחה שנשמתך עולה זכה וטהורה אחרי כל הייסורים. חיית בגבורה!
- מבטיחה להשתדל ליישם מה שלמדתי, מבטיחה להשתדל לחדד רגישות לזולת. 
- בטוחה שהשפעת ועדיין תשפיעי במעגלים רבים
- היי מליצת יושר על כולנו.