שעה במערכת שמתנהלת בקבוצות קטנות בהנחיית הצוות החינוכי.

שעה ששמה את הדגש על שיח  מקרב בין הבת לעצמה,לחברותיה.

במעגל נפתחים נושאים שונים מתוך מבט אמוני.

הקבוצות הקטנות מאפשרות פתיחות,הקשבה ותשומת לב לכל אחת ואחת.

 

שיר שכתבה תלמידה בהשראת המפגשים

מיכלי ענק עמוסים וגדושים באושר מתפשטים בעולם

ידיים ורגליים מקיצים משנתם העיוורת לאוויר העולם

חבוקים ומקבלים חום ואהבה רבה מזרועות אימם

ציחקוקי פחד מגבשים דעה עצמאית בעיני המתגונן

גאווה משוגעת נחבאת אל מאחורי הסורגים

מציאות טובה מדיי אפשר לומר...

חלומול מטושטשים עטופים באינספור אמונות

קישוטי הרגש מחפשים את דרכם החוצה

פסי השכל משגשגים אל עבר האופק

שקשוקי קולות מתלהטים כגופרית רותחת

אור מתקומם נלחם על חייו בקושי

נשמה חותכת את גופה בהנאה רבה

מוכיחה את מסירותה לכפופהּ

גלי התואבה נסחפים אט אט אל החול הרך

ומטמאים את צבעו וערכו המוסף

צילום אשר נטמן בקופסת האמוציות

זרעי כוֹח אשר ינבטו בעתיד ויצמיחו שלטון

אלפי כישורים מבצבצים מתוכינו ומייחלים להיצמא 

אך מכורח המציאות לא תמיד נתפסים ברשת העבה..

שתמיד אטפטף מאופטימיות

שכריזמה תרחף מעליי אך תבקע מתוכי

ושחיוכים של תום ויושר יכסו את פניי וגופי..

אמן